אתם יצרתם: פורטל אז

כפר עציון במצור - עליה לשמירה לעמדה מס' 5

ארכיון גוש עציון

כפר עציון במצור - עליה לשמירה לעמדה מס' 5

הקשר האווירי

עקב חסימת הדרך לגוש עציון, הוחל בחיפוש פתרונות לקשר עם הגוש בדרך האוויר.

במחצית ינואר הוצנחה לראשונה אספקה של חומרי רפואה ותחמושת; שיטה זו ננקטה גם בימים ובשבועות הבאים. על פי רוב התרסק הציוד המוצנח אגב נפילתו לקרקע, או שנפל בידי האויב.

בד בבד נעשו מאמצים להכשיר מסלול נחיתה למטוסים קלים מסוג "פרימוס" בלב הגוש.

הטייסים - אנשי "שירות האוויר" של ה"הגנה" - נאלצו להתמודד עם פגעי מזג האוויר, עם המהמורות ועם התנאים הטופוגרפיים הקשים.

בתמונות הבאות: פיצוצי סלעים יזומים ו"בולדוזר" בפעולה להכשרת השטח למסלול תעופה.

 

פיצוץ סלעים.

ארכיון גוש עציון

פיצוץ סלעים.

גידי בסדור מסלול לנחיתת מטוסים קלים

ארכיון גוש עציון

גידי בסדור מסלול לנחיתת מטוסים קלים

בכ"ז בשבט תש"ח, 7 בפברואר 1948, נחת המטוס הראשון בשדה התעופה המאולתר. מאז, פעמיים או שלוש ביום המריא ה"פרימוס" משדה דב שבתל אביב, והביא עמו לגוש חייל או שניים. ואולם כמות המטען שיכלו המטוסים לשאת הייתה קטנה ולא היה בה כדי לספק פתרון לבעיות החמורות שבגוש הנצור.

פרימוס ראשון בשדה התעופה.

ארכיון גוש עציון

פרימוס ראשון בשדה התעופה.

פייפר מביא אספקה מת"א. מדברים מכתבים וכו'

ארכיון גוש עציון

פייפר מביא אספקה מת"א. מדברים מכתבים וכו'

השירות הרפואי בזמן המצור

נוסף על המרפאה שפעלה בכפר עציון, סודרה מרפאה נוספת בחלקו הצפוני של הגוש. אנשי החי"ש ובני המשקים אומנו בעזרה ראשונה, ואנשי השירות הרפואי הוחזקו במצב הכן תמידי. באחד האגפים של המנזר הגרמני ארגן רופא מבית החולים "הדסה" בית חולים שדה.

בתמונה הבאה: הצוות הרפואי של גוש עציון.

הצוות הרפואי

ארכיון גוש עציון

הצוות הרפואי

תקופת השקט היחסי נוצלה להגברת ההתבצרות ולתפיסת עמדות שולטות מחוץ ליישובים. בג' באדר ב', 14 במרס, תפסה מחלקת החי"ש את המנזר הרוסי, שהשליטה בו הבטיחה את הגנת שדה התעופה והגנת הקטע המזרחי של כפר עציון.

בתמונה הבאה: המנזר הרוסי.

גוש עציון במלחמת העצמאות – חלק שני

ביום י' באדר ב', 21 במרס, התחלף הפיקוד על גוש עציון. משה (מוֹש) זילברשמידט, ממפקדי החי"ש בירושלים, החליף את איש הפלמ"ח עוזי נרקיס.

שיירת נבי דניאל
בשבת, ט"ז באדר ב', 27 במרס, יצאה מירושלים שיירה גדולה בליווי כוחות ה"הגנה" ובה תגבורת של 150 לוחמי פלוגה ב' מגדוד "מכמש" וכ-120 טונות של אספקה, ציוד ותחמושת לגוש הנצור.

בתמונה הבאה: שיירת נבי דניאל - השיירה האחרונה - לפני צאתה מירושלים לגוש עציון.

שיירת האספקה מגיעה לירושלים

ארכיון גוש עציון

שיירת האספקה מגיעה לירושלים

השיירה הגיעה לגוש עציון ללא תקלות. חלק מהציוד פורק מסביב לעץ האלון הגדול - "האלון הבודד" - צומת דרכים פנימי של יישובי הגוש. רבים מאנשי הגוש ומגיניו הגיעו למקום כדי לסייע בפריקת הציוד הרב ולזרז את התהליך, בטרם יתארגנו הערבים לחסימת הכביש לירושלים.

בתמונה הבאה: פריקת הציוד של שיירת נבי דניאל.

פריקת שיירת נבי דניאל

ארכיון גוש עציון

פריקת שיירת נבי דניאל

בתמונה הבאה: "האלון הבודד" - שריד בודד מיער טבעי שכיסה את האזור, שגילו מוערך בכ-700 שנה ויותר.

במשך כשני עשורים, היה האלון הבודד סמל הגעגועים לגוש עציון, ולאחר חידוש ההיאחזות - סמל השיבה למקום. כיום ניצבת סביבו אנדרטה שהקימה קק"ל.

האלון הבודד

ארכיון גוש עציון

האלון הבודד

מארגני השיירה התכוונו לצאת בחזרה לירושלים בתוך חצי שעה, אך בשל קשיים שונים התעכבה השיירה בגוש. בין היתר, התגלה קושי בהעמסת פר ושתי פרדות שהוחלט להעבירם לירושלים, וכן היה צריך להעמיס מטוס קל שנפגע.

בתמונה הבאה: שתי הפרדות שעיכבו את יציאת השיירה.

הפרדות מועברות בשיירת נבי דניאל מכפר עציון לשפלה

ארכיון גוש עציון

הפרדות מועברות בשיירת נבי דניאל מכפר עציון לשפלה

נוכח העיכוב, פשטה בכפרים הערביים השמועה בדבר השיירה הצפויה ומאות כפריים חמושים שירדו מן ההרים הציבו מחסומים מאולתרים.

את המכשולים הראשונים הצליח פורץ המחסומים של השיירה (בתמונה משמאל) לנגח, אולם במבואות בית לחם, בקרבת בריכות שלמה, נתקע המשוריין במחסום גדול במיוחד. תחת אש כבדה התדרדר הרכב אל התעלה שבצד הכביש וניתק משאר השיירה.

שיירת נבי דניאל - פורץ המחסומים בראש

ארכיון גוש עציון

שיירת נבי דניאל - פורץ המחסומים בראש

מפקד השיירה, מג"ד הפלמ"ח צבי זמיר, הורה לנהגים לחזור לגוש עציון. עשרה כלי רכב הצליחו להסתובב ולאסוף אנשים מכלי רכב פגועים, אך במקום נותרו עוד עשרות כלי רכב שנפגעו מהאש העזה.

בדברו בקשר, אמר צבי זמיר בטעות כי מקום ההיתקלות הוא נבי דניאל. הטעות השתרשה בשם שניתן לשיירה.

עם ערב התברר כי אפסו הסיכויים לחלץ את הלוחמים הפצועים שבפורץ המחסומים התקוע. בקבוקי מולוטוב נזרקו לעברו, והוא החל לבעור. זרובבל הורביץ, מפקד המשוריין, האיץ בלוחמיו הכשירים לסגת ולהינצל. לאחר שיצאו, פוצץ את המשוריין עליו ועל עשרת הלוחמים שנותרו בו - כדי לא ליפול לידיהם של הערבים.

על מעשהו זה זכה זרובבל הורביץ בעיטור הגבורה - העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל - והיה לאחד מתריסר גיבורי ישראל במלחמת העצמאות.

גוש עציון במלחמת העצמאות – חלק שני

שאר אנשי השיירה, 180 במספר, רובם ללא נשק ורבים מהם פצועים, התבצרו בבית בודד על אם הדרך. עוד יממה וחצי המשיכו לנהל קרב נואש, עד שחולצו בידי כוח בריטי.

בתמונה הבאה: הבית שבו התבצרו אנשי שיירת נבי דניאל. הבית נהרס בידי הערבים בתשנ"ו, 1995.

הבית בו התבצרה שיירת נבי דניאל

ארכיון גוש עציון

הבית בו התבצרה שיירת נבי דניאל

אנשי הצבא הבריטי שהגיעו לחלץ את אנשי השיירה העבירו לידי הערבים את הנשק, המשוריינים והציוד היקרים מפז.


בתמונות הבאות: הצבא הבריטי בא לחלץ את אנשי שיירת נבי דניאל; אנשי הצלב האדום והסהר האדום מפרידים בין אנשי השיירה והתוקפים הערבים.

שיירת נבי דניאל

האדום מפרידים בין אנשי השיירה והתוקפים הערבים. מפי פרופ קיל

ארכיון גוש עציון

שיירת נבי דניאל

שיירת נבי דניאל

ההערכה כי את הפרטים לתמונה מסר פרופ' קיל

ארכיון גוש עציון

שיירת נבי דניאל

בתגובה לתקיפת שיירת נבי דניאל, ביצע שירות האוויר העברי את הפצצת הלילה הראשונה שלו. למחרת, י"ז באדר ב', 28 במרס, הגיע לגוש יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח. ביום זה בוצע בתיווך בריטי החילוץ הכואב של 15 חללי השיירה, והם הובאו למנוחות בירושלים.

קרב כ"ה בניסן - 4 במאי
בשבועות הבאים, ערכו המגינים התקפות על התחבורה הערבית בכביש ירושלים-חברון.

בתגובה, ובניסיון לסלק את כוחותינו מהמשלטים החולשים על הכביש הראשי, נערכה התקפה ערבית גדולה על גוש עציון בסיוע תותחים ושריון. בהתקפה זו שבה נהרגו 12 מגינים, השתתפו גם כוחות בריטיים.

לאחר הרעשה ארטילרית כבשו התוקפים את המנזר הרוסי, אך כוחותינו שבו ותפסו אותו עם ערב, והמשיכו לתקוף את התחבורה הערבית - למרות הסכנה הכרוכה בכך.

"[...] זה צריך להיות קרב מצדה, תוך הכרה כי בעמידתנו עד הסוף אנו עוזרים להצלת ירושלים."

משה (מוש) זילברשמידט

בימים הבאים, נמשכו ההכנות לקראת ההתקפה הגדולה. מוש, מפקד הגוש, דרבן את האנשים להתבצר ולהתחפר. המגינים פיזרו מוקשים, הכינו פחי הצתה והפעילו כל אמצעי הגנה נוסף שהיה בהישג ידם, אך מספרם היה מועט, נשקם דל ומלאי התחמושת זעום.

האויב עקב אחר התנועות והכין עצמו היטב לקרב.

כפר עציון במצור

ארכיון גוש עציון

כפר עציון במצור

הקרב האחרון

הקרב המכריע על גוש עציון החל ביום ג' באייר, 12 במאי. עם שחר הסתערו מאות חיילי הלגיון הערבי, אנשי כנופיות וערבים בלתי סדירים בסיוע תותחים ומשוריינים על משלטי גוש עציון ועל היישובים.

קומץ המגינים הדל והמותש נסוג אל היישובים. גוש עציון בוּתר לשני חלקים.

גוש עציון במלחמת העצמאות – חלק שני

רבים מהלוחמים נפגעו ביום הקרב הראשון. מגיני גוש עציון נותרו מפוצלים, בלא אמצעי קשר, עם כמות אפסית של נשק ותחמושת. מפקד הגוש נהרג בקרב על המנזר הרוסי. העמדות נשמטו בזו אחר זו. עזרה מבחוץ לא הגיעה.

עם שחר יום ד' באייר, 13 במאי, חודשה ההתקפה. בשעות הצהריים פרצו משורייני האויב את שער קיבוץ כפר עציון וחדרו לתוכו. המגינים ניסו להמשיך ולהילחם, אך יחסי הכוחות היו בלתי אפשריים. הקרב הוכרע.

לאחר נפילתו של הקיבוץ נערך טבח אכזרי במגיניו. 127 אישה ואיש נפלו באותו יום בכפר עציון; רק ארבעה נותרו בחיים.

לימים החליטה הכנסת כי יום נפילת כפר עציון - ד' באייר - יהיה יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

בתמונה הבאה: המברק האחרון מגוש עציון.

 

 

המברק האחרון, מהגוש הנצור

ארכיון גוש עציון

המברק האחרון, מהגוש הנצור

למחרת, יום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הכריז דוד בן־גוריון על הקמת מדינת ישראל.

ביום זה נחרב גוש עציון. 320 אישה ואיש - שורדי הקרב האחרון ואנשי משואות יצחק, עין צורים ורבדים - נלקחו בשבי הלגיון, ועמם הלוחמים מהיחידות המגויסות ופצועים מכפר עציון.

בתמונה הבאה: חייל ירדני בעמדת משמר.

פנינה ויל בשבי

ארכיון גוש עציון

פנינה ויל בשבי

השבויים נכלאו במשטרת חברון, ובהמשך, הועברו למחנה אום אל-ג'מאל שבעבר הירדן. שחרורם התבצע בהדרגה - תחילה שוחררו הנשים; כעבור חמישה חודשים שוחררו זקנים, חולים וילדים; בפברואר 1949 שוחררו הפצועים קשה, ואילו הגברים ישבו בשבי כתשעה חודשים. אחרוני השבויים חזרו באדר תש"ט, מרס 1949.

בתמונה הבאה: שבויות חוזרות מהשבי בירדן.

שבויות חוזרות מהשבי בירדן

ארכיון גוש עציון

שבויות חוזרות מהשבי בירדן

ליקוט העצמות והלוויה הגדולה
עקב התנגדות הירדנים לאפשר גישה לאזור גוש עציון, נותרו גופות החללים בשטח במשך זמן רב. רק בחשוון תש"י, אוקטובר 1948, לאחר משא ומתן דיפלומטי ארוך, ניתן האות ל"מבצע ליקוט העצמות". המבצע, בראשות הרב הראשי לצה"ל אל"ם שלמה גורן, נמשך עשרה ימים.

טקס הקבורה נערך בכ"ה בחשוון תש"י, 17 בנובמבר 1949. חללי גוש עציון וחללים מקרבות נוספים נטמנו בקבר אחים בהלוויה ממלכתית גדולה. במעמד זה נחנך לראשונה בית הקברות הצבאי בהר הרצל.

רבים שבתו ממלאכה ביום זה וברחבי הארץ נערכו אזכרות ואספות אבל.

מודעת אבל של הסתדרות הפועל המזרכי לזכר חללי שיירת

העשרה

ארכיון גוש עציון

מודעת אבל של הסתדרות הפועל המזרכי לזכר חללי שיירת

בתמונות הבאות: מסע הלוויה הגדול בחוצות ירושלים, וכיסוי הקברים.

המסע עובר בחוצות ירושלים

ארכיון גוש עציון

המסע עובר בחוצות ירושלים

מסע הלווית חללי כפר עציון עוברת ליד "ישורון"

ארכיון גוש עציון

מסע הלווית חללי כפר עציון עוברת ליד "ישורון"

חיילים מחכים להורדת הארונות לקבר האחים

ארכיון גוש עציון

חיילים מחכים להורדת הארונות לקבר האחים

"[...] איני יודע אם אנחנו נזכה, בכל אופן ילדינו היקרים הם כבר יהיו אזרחים חופשיים במולדת חופשית ולמען זה אנו מוכנים להילחם. [...] המלחמה היא לחיים ולמוות, להיות או לחדול. אנו ממלאים את הפקודה, את צו היישוב. זוהי עמדה קדמית של ירושלים, אנו שומרים על חומותיה".
מתוך מכתבו של שלום גרנק (בתמונה משמאל, עם רעייתו הלה), חבר כפר עציון שנהרג בקרב האחרון.

הלה ושלום גרנק

ארכיון גוש עציון

הלה ושלום גרנק

ההתיישבות היהודית בגוש עציון חודשה רק לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת תשכ"ח, 1967.

בתמונה הבאה: השריד האחרון שנותר מכפר עציון - השעון של חדר האוכל.

גוש עציון במלחמת העצמאות – חלק שני

מקורות:

  • "גוש עציון במלחמתו", אתר ההנצחה והמורשת בכפר-עציון, עמותת בני גוש-עציון, http://www.etzion-bloc.org.il/
  • יוחנן בן-יעקב (עורך), פרשת ה-ל"ה: מורשת גוש-עציון, בית ספר שדה כפר עציון, ניסן תשנ"ג
  • מרדכי נאור (עורך), גוש-עציון מראשיתו על תש"ח (עידן 7), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ו