אתם יצרתם: פורטל אז

נוף כפר עציון

ארכיון גוש עציון

נוף כפר עציון

"מערכת גוש-עציון - זה האפוס הגדול נורא-ההוד של מלחמת היהודים. עמידת אנשים ללא תקווה במשך חודשים רבים [...] התודה הראשונה של ההיסטוריה הישראלית ושל העם כולו נתונה בראש וראשונה ללוחמי גוש-עציון." 

ראש הממשלה דוד בן-גוריון, תש"ט, 1949

ניסיונות ההיאחזות היהודית בהרי חברון בעת החדשה החלו בשנות העשרים של המאה הקודמת, אך נכשלו בזה אחר זה.

ראשיתו של הניסיון השלישי ב-3 במאי 1943: ביום זה הקימו חברי קבוצת אברהם, חניכי בני עקיבא וחברי תנועת הקיבוץ הדתי, את קיבוץ כפר עציון. בשנתיים וחצי הבאות, היה זה המאחז היהודי היחיד בלב טבעת חנק של כפרים ערביים עוינים.

כפר עציון מראה כללי -תש"ו/תש"ז

ארכיון גוש עציון

כפר עציון מראה כללי -תש"ו/תש"ז

בתמונה הבאה: חברי כפר עציון עובדים בבריכת המים.

בריכת המים

ארכיון גוש עציון

בריכת המים
כדי להרחיב את האחיזה היהודית בגוש ולגאול את כפר עציון מבדידותו, הוקמו בשנים 1947-1945 עוד שלושה יישובים - שניים של תנועת הקיבוץ הדתי ואחד של תנועת הקיבוץ הארצי: משואות יצחק (גרעין בני עקיבא, משארית הפליטה ממזרח אירופה); עין צורים (גרעין בני עקיבא ילידי הארץ); ורבדים (גרעין השומר הצעיר).

העליה לעין צורים

ארכיון גוש עציון

העליה לעין צורים

"[...] כל מה שהוא ארץ-ישראל במובן הרחב ביותר - הוא טוב בשבילנו. וככל שהמקום רחוק יותר מהמרכז, ככל שהשממה בו מרובה יותר, ככל שהוא חלוצי יותר - כך התלהבנו ממנו והעדפנו אותו כיעד המתאים להתיישבותנו."

אורי פינקנפלד, "רבדים בגוש-עציון", גוש-עציון מראשיתו עד תש"ח, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ו, עמ' 116

בתמונה הבאה: הקמת קיבוץ רבדים.

רבדים

ארכיון גוש עציון

רבדים

בתמונה הבאה: שיירת העלייה לעין צורים.

שיירת העליה לעין צורים

ארכיון גוש עציון

שיירת העליה לעין צורים

ואולם תנופת הבנייה וחדוות העשייה החלוצית ביישובי הגוש לא האריכו ימים. פעולות האיבה החלו מיד למחרת ההכרזה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על תכנית החלוקה, שלפיה יוקמו בשטחה של ארץ ישראל שתי מדינות - יהודית וערבית, וירושלים תישאר אזור בין-לאומי. ההנהגה היהודית השלימה עם ההחלטה, אך הערבים סירבו לקבלה; מלחמת העצמאות החלה.

על פי התכנית, היה גוש עציון עתיד להימצא בתוככי המדינה הערבית. כך מצאו עצמם ארבעת היישובים שבגוש נצורים בטבעת חנק של כפרים ערביים עוינים.
חברי הקיבוצים - בתיאום עם ההנהגה הלאומית - החליטו להישאר במקומם, לבצר את היישובים ולחזקם.

בתמונה הבאה: גוש עציון במצור - מתיחת גדר תיל בעין צורים.

עין צורים במצור - מתיחת גדר תיל בעין צורים

ארכיון גוש עציון

עין צורים במצור - מתיחת גדר תיל בעין צורים

הציוד הצבאי בגוש עציון היה דל בכמות ובאיכות, והמשקים - בלתי ערוכים לקרב. פיקוד ה"הגנה" שלח לגוש תגבורת של אנשי פלמ"ח, נוטרים וחניכי קורס המ"כים של חי"ש (חיל השדה) ירושלים.

דני מס (בתמונה משמאל), שפיקד על היחידות, מונה למפקד גוש עציון.

דני מס מפקד מחלקת הל"ה

ארכיון גוש עציון

דני מס מפקד מחלקת הל"ה

מיד עם בואו לגוש, בכ"ג בכסלו, 6 בדצמבר, החל דני מס להכשיר את האזור לקראת המערכה הצפויה.

תחת פיקודו בוצרו עמדות, נתפסו משלטים והמרחב התגבש לכדי מתחם הגנתי מאורגן ומלוכד.

 

בתמונה הבאה: הזרקור שעל גג נווה עובדיה - המרכז הרוחני והתרבותי של יישובי גוש עציון בכפר עציון.

כפר עציון במצור - הזרקור על גג נווה עובדיה

ארכיון גוש עציון

כפר עציון במצור - הזרקור על גג נווה עובדיה

בתמונות הבאות: היערכות בכפר עציון; בנות מתאמנות בין צורים; משלט בכניסה לגוש עציון הנצור.

כפר עציון במצור

ארכיון גוש עציון

כפר עציון במצור

עין צורים במצור - בנות מתאמנות

מזוהות. צולם בפברואר - מרץ 1948.

ארכיון גוש עציון

עין צורים במצור - בנות מתאמנות

משלטים בגוש עציון - הכניסה לגוש הנצור

ארכיון גוש עציון

משלטים בגוש עציון - הכניסה לגוש הנצור

המאבק על צירי התנועה

הכביש היחיד שקישר את יישובי הגוש לירושלים - היישוב היהודי הקרוב - עבר באזור אל-חאדר ובית לחם, והיה נתון לשליטה ערבית לכל אורכו.

בכ"ד בכסלו תש"ח, 7 בדצמבר 1947 - נר ראשון של חנוכה - הותקפה לראשונה מכונית שיצאה מהגוש. מכאן ואילך חדל להתקיים השירות של אוטובוסי "אגד" לגוש, והעברת האספקה והתגבורת התבצעה בשיירות בלבד.

אוטובוס

ארכיון גוש עציון

אוטובוס

מנגד, עסקו המגינים גם בתקיפת התחבורה הערבית על כביש חברון-ירושלים בניסיון לשבשה. המגינים תפסו משלטים במנזר הרוסי ובח'רבת סאוויר, משם שלטו על קטע מהכביש. הם פוצצו מעבירי מים, הניחו מוקשים ומחסומים, והציבו מארבים לרכבי הכנופיות ולשיירות הלגיון הערבי.

בתמונה הבאה: כיתת לוחמים בפעולה.

כתת לוחמים

ארכיון גוש עציון

כתת לוחמים

שיירת העשרה

המכה הגדולה הראשונה ניחתה על גוש עציון בכ"ח בכסלו תש"ח, 11 בדצמבר 1947. שיירת נוסעים ואספקה שיצאה מירושלים לגוש עציון בליווי נוטרים הותקפה בקילומטר ה-15 בעיקול התלול שבכביש ירושלים-חברון בידי עשרות פורעים ערבים.

בתמונה הבאה: שיירת העשרה בצאתה מירושלים.

שיירת העשרה

השיירה יוצאת מי-ם

ארכיון גוש עציון

שיירת העשרה

הלוויית עשרת חללי השיירה - ראשוני הנופלים בגוש עציון - התקיימה למחרת היום - כ"ט בכסלו תש"ח, 12 בדצמבר 1947. חמשת הנופלים בני הגוש נטמנו בבית הקברות שבגוש עציון; האחרים נקברו בירושלים. אלפים ליוו אותם למנוחות.

בתמונות הבאות: שיירת המכוניות הנושאות את החללים בדרכם האחרונה לגוש; הלוויה בירושלים. 

מכוניות הנשאות את חללי שיירת העשרה בדרכם לגוש

ארכיון גוש עציון

מכוניות הנשאות את חללי שיירת העשרה בדרכם לגוש

הלווית שיירת העשרה בירושלים

ארכיון גוש עציון

הלווית שיירת העשרה בירושלים

אנדרטה לזכר שיירת העשרה

ארכיון גוש עציון

אנדרטה לזכר שיירת העשרה

באותו יום, נערכה התקפת תגמול על התחבורה הערבית, בקילומטר ה-25 בכביש ירושלים-חברון.

בימים הבאים תפסו לוחמי הפלמ"ח וחניכי קורס המ"כים של החי"ש מירושלים את ח'רבת זַכַּרִיָה שתושביה הערבים נטשו אותה, וקבעו בה משלט מרכזי חשוב ועמדת תצפית לכביש הראשי.

 

בתמונות הבאות: אימוני פלמ"ח בח'רבת זכריה - תרגיל התקפה.

תרגיל התקפה בחירבת זכריה

ארכיון גוש עציון

תרגיל התקפה בחירבת זכריה

תרגיל בחירבת זכריה

ארכיון גוש עציון

תרגיל בחירבת זכריה

בי"ב בטבת תש"ח, 25 בדצמבר 1947, הגיעה לגוש מחלקת תגבורת נוספת, של ה"הגנה". היו אלה סטודנטים מגדוד "מכמש" הירושלמי שנועדו לשהות בגוש חודש אחד, אך בשל החמרת המצב והניתוק הוצאו ממנו רק כעבור שלושה חודשים.

בתמונות הבאות: הסטודנטים המגויסים באימונים, ובהפוגה מהאימונים, בשלג של חורף תש"ח.

חיילים מיחידת הסטודנטים באימונים

ארכיון גוש עציון

חיילים מיחידת הסטודנטים באימונים

משלטים בגוש עציון - המנזר הרוסי

בגב התמונה מוזכר שמו של פרופ' קיל

ארכיון גוש עציון

משלטים בגוש עציון - המנזר הרוסי

פינוי הילדים והאימהות

עם החרפת תנאי המצור החליט פיקוד ה"הגנה", בעצה אחת עם חברי הקיבוצים, לְפָנוֹת לירושלים את 73 הילדים והתינוקות וחלק מהאימהות, וכן קשישים וחולים.

הפינוי בוצע ביום כ"ג בטבת תש"ח, 5 בינואר 1948, בליווי הצבא הבריטי; אחרוני האימהות יצאו מהגוש כעבור יומיים. הקשר בין בני המשפחות נותק כמעט לגמרי.

בתמונות הבאות: אחד המשוריינים שבאמצעותו פונו הילדים והאימהות, ופרידה אחרונה - האבות מציצים דרך חרכי המשוריין.

משורין פינוי נשים והילדים

ארכיון גוש עציון

משורין פינוי נשים והילדים

המשוריין שמפנה את הנשים וילדים

ארכיון גוש עציון

המשוריין שמפנה את הנשים וילדים

שיירת ב' בשבט
כשבוע לאחר פינוי הילדים והאימהות, נרשמה הסלמה באירועים.
ביום א' בשבט תש"ח, 12 בינואר 1948, הותקפה שיירה שלוותה בידי אנשי ה"הגנה" בדרכה מירושלים לגוש.

למחרת, ב' בשבט, 13 בינואר, עשתה השיירה את דרכה חזרה לירושלים. במבואות בית לחם, ליד בריכות שלמה, היא הותקפה מן המארב.

 

חנוך זילברשטיין מרבדים נפצע ונפל מהמכונית; הנוטר עובדיה זרובבל קפץ אחריו להצילו. השיירה המשיכה לנוע תחת אש.

כעבור שעות, נמצאה גופתו החרוכה של חנוך. גופתו של הנוטר לא נמצאה והוא הוכרז נעדר.

בתמונות הבאות: סיור לאיתור הנעדרים משיירת ב' בשבט.

סיור לאיתור עובדיה זרובבל וחנוך זלברשטיין משיירת

ב' בשבט

ארכיון גוש עציון

סיור לאיתור עובדיה זרובבל וחנוך זלברשטיין משיירת

סיור לאיתור נעדרי שיירת ב' בשבט

ארכיון גוש עציון

סיור לאיתור נעדרי שיירת ב' בשבט

בליל המחרת נערכה התקפת התגמול. כוח של חי"ש יצא לפגע בתחבורה הערבית, ליד הקילומטר ה-17 בכביש ירושלים-חברון. בשובם מהמשימה, גילו הלוחמים את ראשיתה של ההתקפה הערבית הגדולה הראשונה על יישובי גוש עציון.

התקפת ג' בשבט

עם שחר ג' בשבט תש"ח, 14 בינואר 1948, הותקף גוש עציון בידי מאות פורעים ערבים, בפיקודו של מפקד האזור עבד אל־קאדר אל־חוסייני. בהתקפה מאורגנת וראשונה מסוגה, שנמשכה יום שלם, ניסו הערבים לכבוש את ח'רבת זכריה שבמרכז הגוש במטרה לבתרו - ואז לחסלו.

בהתקפת נגד הרואית של לוחמי הפלמ"ח ואנשי רבדים, בפיקודו של אריה טפר (עמית), מפקד מחלקה בגדוד השישי של הפלמ"ח, הצליחו הלוחמים להניס את התוקפים ולהסב להם אבדות כבדות.

 

חרף האבדות, היה קרב ג' בשבט ניצחון גדול לגוש עציון.
לימים כתב יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, כי התקפת הנגד של קרב ג' בשבט הייתה מהמוצלחות ביותר בכל מלחמת העצמאות.


בתמונה הבאה: אריה טפר (עמית) משחזר את הקרב. פברואר 1979.

אריה טפר משחזר את קרב ג' בשבט

ארכיון גוש עציון

אריה טפר משחזר את קרב ג' בשבט

לאחר הקרב נותרו מגיני גוש עציון כמעט ללא תחמושת וחומרי חבלה, ללא חומרי רפואה, ובלא מצברים.

פיקוד ה"הגנה" החליט לתגבר את הגוש באופן מיידי - בלוחמים ובציוד. המשימה הוטלה על "מחלקת ההר". למפקד הכוח מונה דני מס, שהוחלף בתפקידו כמפקד גוש עציון על ידי עוזי נרקיס.

מחלקת ההר - הל"ה

סיפורה של מחלקת הל"ה הוא אחת הפרשות הטרגיות וההרואיות ביותר בקורות מלחמת העצמאות.

בלילה שלאחר הקרב הקשה, יצאה המחלקה לדרכה במסע רגלי מירושלים לגוש עציון, אך נאלצה לשוב על עקבותיה. למחרת, בליל ד'-ה' בשבט תש"ח, 16-15 בינואר 1948, יצאו הלוחמים שוב, במסלול שונה.

במושבה הר-טוב, נאלצה מחלקת ההר להיפרד משניים מחבריה שלא היה להם נשק. במרחק 8 קילומטרים מנקודת היציאה, לאחר שנפרדו משלושה לוחמים נוספים - אחד שנקע את רגלו ושניים שליווהו בחזרה להר-טוב - המשיכו 35 הלוחמים להתקדם במעלה הר חברון לעבר גוש עציון.

בתמונה הבאה: שרידי המושבה הר-טוב.

שרידי המושבה הר טוב

ארכיון גוש עציון

שרידי המושבה הר טוב

עם אור ראשון נתגלו לוחמי הל"ה באזור הכפר צוריף. על הרכסים שמסביב החלו להיאסף המוני ערבים חמושים, שהלכו וצרו על הכוח היהודי. בקרב העז שהתפתח נפצעו כמה מהלוחמים. חבריהם נשאו אותם במעלה הגבעה כשהם משיבים אש.

בתמונה הבאה: גבעת הקרב.

גבעת הקרב

ארכיון גוש עציון

גבעת הקרב

הקרב הקשה נמשך שעות ארוכות, עד רדת החשכה. אנשי המחלקה השיבו אש עזה לתוקפיהם, עד שאזלה תחמושתם, והם נפגעו בזה אחר זה.

עם נפילתו של הלוחם האחרון - תם הקרב.

בתמונה הבאה: האנדרטה לזכר הל"ה על גבעת הקרב.

האנדרטה על גבעת הקרב לזכר הל"ה

ארכיון גוש עציון

האנדרטה על גבעת הקרב לזכר הל"ה

קצין המשטרה הבריטי דוגין (בתמונה שמשמאל, משחזר את האירועים בגבעת הקרב, ינואר 1970), שטיפל  בפינוי הגופות, העיד כי מרביתן מצאו על ראש הגבעה, מפוזרות באופן שהזכיר הגנה היקפית.
הגופות עברו התעללות ועקב מצבן הקשה החליט דוגין שלא להעבירן לירושלים אלא לכפר עציון. 

בגבעת הקרב עם דוגין

ארכיון גוש עציון

בגבעת הקרב עם דוגין

כשנודעו תוצאות הקרב, השתררו ביישוב תדהמה ואבל. זו הייתה הפעם הראשונה שמחלקה שלמה נפלה בקרב.

הל"ה הובאו לקבורה בכפר עציון שלושה ימים לאחר נפילתם. אלפים ליוו אותם בדרכם האחרונה ומטחי כבוד נורו לזכרם.

מודעת אבל על נפילת לוחמי הל"ה

ארכיון גוש עציון

מודעת אבל על נפילת לוחמי הל"ה

הלווית הל"ה ד' בשבט התש"ח 1948

ארכיון גוש עציון

הלווית הל"ה ד' בשבט התש"ח 1948

הלווית הל"ה בשבט התש"ח 1948 מטחי כבוד

ארכיון גוש עציון

הלווית הל"ה בשבט התש"ח 1948 מטחי כבוד

- סוף החלק הראשון -

 

היכנסו גם לחלקה השני של התערוכה.