אתם יצרתם: פורטל אז

יום השואה - מסמך 2

שיטים

יום השואה - מסמך 2

"שישה מיליון. מספר. עוד בתור ילדה ניסיתי לדמיין. עצמתי את העיניים וניסיתי לראות. סידרתי את האנשים בשורות, כך שאוכל לספור. אבל כמה שדחסתי והקטנתי לא הצלחתי להכניס אפילו אלף איש לפני שהתמונה הפכה לכתם אפור שחור [...]."

יום השואה - מסמך 4

שיטים

יום השואה - מסמך 4

יום השואה - מסמך 4

שיטים

יום השואה - מסמך 4

יום השואה - מסמך 5

שיטים

יום השואה - מסמך 5

היצירה האמנותית לגווניה - כתיבה, צילום, אמנות פלסטית, מוזיקה, תאטרון וכל שאר אמצעי המבע - הייתה מהכלים המעטים אך העוצמתיים בהתמודדות עם הניסיון הנאצי לשלול את צלם האדם, לבטל את זהותו ולשבור את רוחו.

במציאות בלתי אפשרית של חוסר ודאות והיעדר שליטה מוחלטים, הייתה ההתנגדות הרוחנית דרכם של רבים - לשאוב מעט כוח; לבטא את התחושות ולנסחן; לתעד את המתרחש ולהפיץ מידע ומסרים, ובעיקר - למצוא משמעות בתוך הכאוס והזוועה.

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

בתמונות הבאות: איורים של האמן שמואל לייטנר מקיבוץ גזית שנדפסו בעלון הקיבוץ (2.5.1989).

לייטנר, ניצול מחנות הכפייה וההשמדה, נולד בפולין ב-1925. ביצירתו האמנותית (ציור, קרמיקה ועץ) תיעד את אימי השואה וזיכרונה. פרסם ספרי אמנות והציג תערוכות בארץ ובחו"ל.

 

יום השואה - מסמך 4

שיטים

יום השואה - מסמך 4

יום השואה - מסמך 4

שיטים

יום השואה - מסמך 4

אמנות השואה היא תחום מחקר חדש יחסית הזוכה לפריחה בעשורים האחרונים. אין לה הגדרה אחת; היא מתייחסת לכל אותן יצירות אמנות שנוצרו בתקופת השואה, אך גם לאלו שנוצרו בעקבותיה.

"במהלך הזמן קם דור שני של אמנים מגיבים לשואה שרק חלקם נולד להורים ניצולי שואה" (פרופ' זיוה עמישי-מייזלש, שמחקרה על השפעת השואה על האמנות זיכה אותה בפרס ישראל).

האיור שבתמונה הבאה הוא דוגמה לכך שאמנות השואה חלחלה גם לעומק נשמתם של יוצרים שלא חוו אותה מקרוב. 

שם האמן: יעקב לושינסקי מקיבוץ רביבים. 

יום השואה - מסמך 4

שיטים

יום השואה - מסמך 4

יעקב לושינסקי (1999-1930) נולד בברלין, אך גדל בארץ ישראל. גויס לפלמ"ח והיה ממלווי השיירות לירושלים. לאחר הקמת צה"ל הצטרף לחיל הים ושירת על קורבטה.

למד פיסול ב"בצלאל" וציור בבית הספר הגבוה לציור בתל אביב. רשם בפחם וצייר בצבעי מים. בקיבוצו רביבים עבד במסגרייה, במטע וברפת. 

 

 

 

במוזיאון יד ושם שבירושלים מצוי האוסף הגדול בעולם של אמנות השואה.

בתמונות הבאות - שני פריטים מתוך סדרת ההדפסים "יהודים" מאת סטפניה דרטלר-פלין (1994-1909) שנוצרו בטכניקה של חיתוכי עץ (אוסף מוזיאון יד ושם). יצירותיה שימשו השראה לכרזה המרכזית שליוותה את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ג, 2013, שעמד בסימן 70 שנה למרד גטו ורשה ונושאו המרכזי היה התקוממות ומרי בשואה.

 

יום השואה - מסמך 2

שיטים

יום השואה - מסמך 2

יום השואה - מסמך 2

שיטים

יום השואה - מסמך 2

מרד גטו ורשה (19 באפריל-16 במאי 1943)

מרד גטו ורשה היה הביטוי המשמעותי ביותר להתנגדות היהודית בתקופת השואה. ההתקוממות, שהסתיימה בניצחון הנאצים ובחיסול הגטו, הפכה לסמל הגבורה והעמידה היהודית מול הנאצים.

ציון המועד באירועים מיוחדים בשנים "עגולות" עמד גם במרכזו של שיח בקהילה הקיבוצית.

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

בתמונה הבאה: עדות אישית ומצמררת מתחילת אירועי המרד.

זהו קטע מספרה של צביה לובטקין בימי כליון ומרד שראה אור בהוצאת בית לוחמי הגטאות, 1979.

יום השואה - מסמך 3

שיטים

יום השואה - מסמך 3

יום השואה - מסמך 3

שיטים

יום השואה - מסמך 3

ירושלים דליטא

ערב השואה הייתה וילנה מרכז רוחני, תרבותי ופוליטי של יהדות מזרח אירופה. אמנים ידועים רבים נולדו או למדו בה, ובהם בוריס שץ - מייסד האקדמיה לאמנות "בצלאל", והציירים ז'ק ליפשיץ ושמואל בק.

בתמונה הבאה: סמטה בגטו העתיק של וילנה. ככל הנראה חיתוך עץ. שם האמן לא ידוע.

 

יום השואה - מסמך 4

שיטים

יום השואה - מסמך 4

גטו וילנה הוקם ב-1941, לאחר הטבח ההמוני שביצעו הנאצים בשני שליש מיהודי העיר. חרף הטרגדיה שיקמה הקהילה את עצמה, הקימה בגטו בתי ספר והמשיכה לקיים חיי רוח ותרבות עשירים. "איגוד המחברים והאמנים" עודד יצירה וארגן הרצאות, מופעי תאטרון וקונצרטים.

עם אנשי הרוח המובילים בגטו נמנו המשורר היידי אברהם סוצקבר והיוצר, הלוחם והפרטיזן אבא קובנר.

 

 

אבא קובנר (1987-1918), מראשי "השומר הצעיר" בליטא, פיקד על המחתרת היהודית בווילנה והיה הראשון שקרא למרד. "אל נלך כצאן לטבח" כתב בכרוז שהפיץ במאי 1942, עם תחילת הגירושים אל מחנות ההשמדה.

למעשה, אבא קובנר הוא שייסד את הארגון הלוחם הראשון של יהודי אירופה - ארגון הפרטיזנים המאוחד (פ-פ-או).

 

יום השואה - מסמך 4

שיטים

יום השואה - מסמך 4

בתמונה הבאה: מכתב מחאה שכתב אבא קובנר באוקטובר 1983 למערכת העיתון על המשמר.

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

הנחלת זיכרון השואה לילדים 

פרסומים רבים עוסקים בנושא של הוראת השואה. לאורך השנים נטלה העיתונות חלק פעיל במשימת העברת המידע, בצד ספרות הילדים המתפתחת שנדרשה אף היא לסוגיה המורכבת.

בתמונה הבאה: עיבוד לילדים של דברי מרדכי אנילביץ', ראש המרד בגטו ורשה.

 

יום השואה - מסמך 2

שיטים

יום השואה - מסמך 2

בתמונות הבאות: סיפורה של חנה סנש, כפי שנדפס בעיתון משמר לילדים, 6.4.1950.

 

 

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

"אם תשאל אותי מה היה הדבר הקשה ביותר בכל ניסיונות ההידברות שלנו עם הדור הצעיר בארץ, אגיד ללא היסוס: הכי קשה היה הניסיון להקנות להם את התודעה כי רק לפני שנות דור אחד, לא היה ליהודים נשק להגנה. רק לפני דור אחד לא היה מרכז פוליטי שיכוון את המעשה הלאומי-הציוני, שידאג לתכנית כללית ויישא באחריות לגורלנו."

                    צבי שְׁנֶר

יום השואה - מסמך 5

שיטים

יום השואה - מסמך 5

חוקר השואה צבי שְׁנֶר (1984-1912) נולד בלודז' שבפולין. למד משפטים ועיתונאות בוורשה; כתב וערך ספרים וכתבי עת והיה פעיל במפלגת "פועלי ציון". בשנות המלחמה נדד לעומק ברית המועצות, גויס לגדוד עבודה וחי כפליט.

עם עלייתו ארצה ב-1948 הצטרף לקיבוץ לוחמי הגטאות  ומאז ועד יומו האחרון התמסר כל כולו לעבודה בבית לוחמי הגטאות - שימש מנהלו המדעי והיה ממעצבי דמותו של הבית.

בתמונה הבאה: דיוקנו של צבי שנר מאת הצייר אלכסנדר בוגן.

 

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

~~ צלם הילך בגטו ~~

הצלם והאמן מנדל גרוסמן (1945-1917) נחשב לאחד מגדולי המתעדים של הגטו היהודי ולדמות מרכזית בגטו לודז'.

גרוסמן הנציח את חיי היהודים בגטו בלמעלה מ-10,000 תצלומים. את הנגטיבים שלהם, החביא בגטו והם נתגלו לאחר המלחמה והובאו לישראל.

עם חיסול גטו לודז' גורש גרוסמן למחנה העבודה קניג-ווסטרהאוזן, והמשיך לצלם שם בחשאי. ב-1944, בצעדת המוות, התמוטט ומת.

בתמונות הבאות: כמה מהתצלומים של גרוסמן, הנכללים בספר צלם הילך בגטו שערכו צבי שנר ואלכסנדר סנד. הספר יצא לאור ב-1970 בהוצאת בית לוחמי הגטאות על שם יצחק קצנלסון והקיבוץ המאוחד.

לחצו על התמונות, על הכפתור i ועל הקישור "מידע נוסף" כדי להגיע למקור הארכיוני ולדפדף בין דפי הספר.

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

בתמונה הבאה: פרטים נוספים על הוצאת הספר צלם הילך בגטו ורשימת התצלומים הנכללים בו.

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

בשנת תשכ"ד, 1964, נערך בבית הספר הממלכתי "ביאליק" שבתל אביב פרויקט הנצחה מיוחד במינו.

יוזם מפעל ההנצחה היה המשפטן והפוליטיקאי גדעון האוזנר, מי ששימש התובע במשפט אייכמן.

                                                 >>

יום השואה - מסמך 3

שיטים

יום השואה - מסמך 3

בתמונה הבאה: קטע מדברי הפתיחה לחוברת שכתבה התלמידה צפורה קוזול.

בתמונה שלאחריה - העמוד בחוברת שממנו נלקחו הדברים.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום השואה - מסמך 3

שיטים

יום השואה - מסמך 3

האיורים לחוברת ההנצחה נעשו בידי תלמידי החוג לציור.

בתמונות הבאות: איורים של אילן לפ, אז תלמיד כיתה ח'.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום השואה - מסמך 3

שיטים

יום השואה - מסמך 3

ספרות השואה ושירת השואה

"[... היצירה הספרותית היא דרך אחרת של תגובה ושל עדות. [...] בתקופת השואה נכתבה ספרות במחנות ובגטאות בתנאים שלא-ייאמנו, כחלק מכלל היצירה האמנותית היהודית. היה זה ביטוי ל'התנגדות רוחנית' להשמדה." (פרופ' בן-עמי פיינגולד, הכשרת מורים, אוניברסיטת תל אביב)

 

בתמונות הבאות: שירים שכתבו ילדים בעת היותם כלואים בגטו.

יום השואה - מסמך 2

שיטים

יום השואה - מסמך 2

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

במוזיאון "יד לילד" שבבית לוחמי הגטאות מוצגת תערוכת ויטראז'ים המבוססת על ציורי ילדים מגטו טרזין.

בתמונה הבאה - כמה מהרישומים שהפכו לחלונות ממוסגרים בברונזה.

לחצו כאן כדי לקרוא עוד פרטים על התצוגה.

 

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1

ההתייחסות הממלכתית לנושא זיכרון השואה בישראל התגבשה בחקיקה בשנות החמישים של המאה הקודמת, אך היו אלה משפט קסטנר ומשפט אייכמן אשר חוללו תמורה של ממש בהתייחסות החברה  הישראלית לניצולי השואה - וגם לאמנות השואה, שעד אז לא קיבלה את ההכרה הראויה.

בתמונה הבאה: רישומים ממשפט אייכמן של הציירת אסתר לוריא, ניצולת גטו קובנה, שאף מסרה עדות במהלך המשפט.

יום השואה - מסמך 2

שיטים

יום השואה - מסמך 2

בצד התפתחות המחקר האקדמי על אמנות השואה התפתחו ענפים נוספים שעניינם עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית בכלל ובחברה הקיבוצית בפרט.

בתמונה הבאה: שער של עבודת דוקטור המוקדשת לנושא זיכרון השואה והנצחתה בחברות הקיבוציות. העבודה נסרקה במלואה ואפשר לדפדף בה על ידי לחיצה על התמונה ועל הכפתור "למידע נוסף".

יום השואה - מסמך 3

שיטים

יום השואה - מסמך 3

נסיים את התערוכה בשיר שכתבה המשוררת הפולנייה, המסאית והמתרגמת, כלת פרס נובל לספרות, ויסלבה שימבורסקה (2012-1923).

שיריה של שימבורסקה מתאפיינים בתיאור המציאות כהווייתה, בראייה מפוכחת, וברגישות לחולשת האדם. היא עוסקת בנושאים הגדולים ביותר, אך מנסה ללכוד את הרגע.

מתרגם שיריה לעברית הוא רפי וייכרט.

יום השואה - מסמך 1

שיטים

יום השואה - מסמך 1