אתם יצרתם: פורטל אז

הגדות של פסח - מסמך 1

שיטים

הגדות של פסח - מסמך 1

 "אילו נערכה תחרות בין־לאומית על התואר 'רב־המכר הבין־לאומי של כל הזמנים' (להוציא את התנ"ך, כמובן: הוא מעל לכל תחרות), אין ספק שההגדה של פסח שלנו היתה תופסת בתחרות כזאת מקום מכובד מאוד, אם לא את המקום הראשון ממש."

אורי סלע, "יונים וניצים בהגדה", דבר השבוע, 21.3.1975

שתי ההגדות הראשונות שנתוודע אליהן נוצרו באשכנז (גרמניה) ובצרפת.

לפניכם שני עמודים מהגדת הדרקון, שמקורה בצפון צרפת במאה ה־13 (אוסף ספריית המבורג, גרמניה). שמה ניתן לה על שום עיטורי הדרקונים שמופיעים בה בצד איורים גרוטסקיים אחרים.

בעמוד הימני מצוירת אישה יולדת, לצד חמישה תינוקות שכבר נולדו.

בעמוד שמשמאל: תיאור המצרי שמכה את העברי.

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שתי התמונות הבאות הן מתוך הגדת ראשי הציפורים, כתב יד מאויר שנוצר בדרום גרמניה בסוף המאה ה־13 (אוסף מוזיאון ישראל).

זוהי ההגדה המאוירת המוקדמת ביותר ששרדה כספר נפרד. היא קרויה על שם דמויות האדם המאוירות שבה הנושאות ראשי ציפורים ומקור בולט.

 

האיור שבתחתית התמונה הראשונה: עקדת יצחק - אברהם אוחז בידו האחת בשׂיערו של יצחק הכורע על מזבח, ובידו השנייה מניף חרב. המלאך עוצר בעדו ומצביע לעבר האיל.

בתמונה השנייה, כפולת עמודים.

האיור שמימין: המן הנופל מהשמים.

האיור שמשמאל: מעמד מתן תורה - משה מקבל את לוחות הברית ומוסר את חמשת חומשי התורה לשני אנשים.

 

 

 

פסח בקיבוצים - מסמך 1

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 1

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

בתמונה הבאה: "דיינו" מתוך הגדת מוֹקַטָה (אוסף ספריית מוקטה, יוניברסיטי קולג', לונדון).

מקור כתב היד בספרד - ככל הנראה בטולדו, כך לפי בצלאל נרקיס - והוא מתוארך לסביבות שנת 1300.

המילה "דיינו" נכתבת בתוך מסגרת מעוטרת המלווה באיורים של יצורי כלאיים גרוטסקיים.

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שתי התמונות הבאות הן מתוך הגדת שַׂשׂוּן, קטלוניה, 1320 בקירוב (אוסף מוזיאון ישראל).

ההגדה היא בין הפריטים היחידים ששרדו מגירוש ספרד ב-1492, ונמנתה עם אוסף כתבי היד של דוד סלימאן שׂשׂוּן.

 

ההגדה כתובה על קלף בכתיבה ספרדית וכוללת פיוטים, פסוקים תנ"כיים, תפילות ומדרשים לפסח ולחג השבועות. האיורים הצבעוניים - חלקם הומוריסטיים וגרוטסקיים - מתארים את מנהגי החג.

תוכן ההגדה מעיד על עושרה התרבותי של יהדות ספרד לפני הגירוש.

פסח בקיבוצים - מסמך 1

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 1

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

התמונה הבאה - "מרור זה" - היא מתוך הגדת האח להגדת ריילנדס. קטלוניה, המאה ה־14 (אוסף הספרייה הבריטית, לונדון). שמה ניתן לה על שום הדמיון הסגנוני שבין הציורים שבה לאלה שבהגדת ריינולדס הספרדית.

הגדת האח מתרכזת בסיפורי יציאת מצרים והסצנות המצוירות בה מתפרסות על פני עמודים שלמים. הצבעים זוהרים, והרקע עשיר ומצופה זהב.

במרכז התמונה תיאור של מרור דמוי ארטישוק, ששתי דמויות אוחזות בו. בחלון שמתחת נראה שולחן הסדר ובעל הבית המברך "מרור זה", בעודו מצביע על אשתו. יש הסבורים כי מדובר בתיאור של מנהג משעשע שרווח בקהילות היהודיות באותה עת.

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

הגדת סראייבו שנעסוק בה כעת, נכתבה בברצלונה במחצית המאה ה־14.

הגדה זו נחשבת לאחד מספרי הקודש היהודיים היקרים ביותר מימי הביניים, להגדה העתיקה ביותר שנשתמרה עד היום ולכתב היד העברי המעוטר היפה ביותר בעולם. היא כוללת איורים לסיפורי המקרא, מהבריאה ועד ברכת משה לעם ישראל לפני מותו.

הגדת סראייבו שרדה את גירוש ספרד, נתגלגלה ליוגוסלביה, ונמכרה בשנת 1894 למוזיאון הבוסני הלאומי שבסראייבו - ומכאן שמה.

בזמן מלחמת העולם השנייה הוברחה ההגדה למקום מסתור, כדי שלא תיפול לידי הנאצים. דרוויש קורקוט, האוצֵר המוסלמי של המוזיאון שהציל את ההגדה, גם הסתיר אצלו בבית נערה יהודייה וזכה להכרה כחסיד אומות עולם.

בלוח שמימין: משה עומד בראש הר סיני הבוער, ובידיו לוחות הברית. משמאלו יהושע, ומתחתיו בני העם המקיפים את ההר.

בלוח שמשמאל: תיאור מעוצב של חלק מבית המקדש, הכולל שלושה שערים.

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

בתמונה הבאה: תיאור הבריאה בהגדת סראייבו.

בלוח הימני: כדור הארץ בטרם היווצרו, תוהו ובוהו; החלוקה בין החושך לאור; בריאת המים והיבשה.

בלוח השמאלי: בריאת הצמחים; בריאת השמש והירח; בריאת היצורים החיים; בריאת האדם; יצירת השבת. היום השביעי - הוא יום המנוחה - מיוצג בדמות אדם שנח; הכוח האלוהי מתואר כקרני אור.

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

הגדת סראייבו צלחה בשלום גם את מלחמת האזרחים שהשתוללה ביוגוסלביה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, והוצגה מחדש בשנת 1995. היא שוקמה ושוחזרה על ידי מומחה גרמני ומוצגת לעיני הציבור בחדר מאובטח. עלות הצלתה ושיקומה הייתה כ-120,000 אירו.

בתמונות הבאות - כתבות שהתפרסמו בסוף שנת 1994, בתקופת המלחמה בבוסניה, בעת שלא היה ידוע מה עלה בגורלה של ההגדה היקרה.

פסח בקיבוצים - מסמך 1

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 1

פסח בקיבוצים - מסמך 3

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 3

פסח בקיבוצים - מסמך 3

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 3

בתמונות הבאות שלוש סדרות מתוך הגדת הזהב - היא הגדת ברצלונה - שנוצרה ב־1320 (אוסף המוזיאון הבריטי, לונדון). זוהי המפוארת שבהגדות קטלוניה והעתיקה שבהן. סגנונה גותי-קטלאני, ושמה ניתן לה על שום האיורים הטובלים ברקע של עלי זהב מרוטשים. העושר שהושקע בהגדה זו ממחיש את רווחתם הכלכלית של יהודי ספרד בתקופה זו ומשקף את שגשוגם התרבותי.

להלן תיאור ארבע הסצנות שבתמונה הראשונה:

למעלה מימין: הקריאה של משה.

למעלה משמאל: משה חוזר למצרים ופוגש את אהרן.

למטה מימין: משה ואהרן מציגים את הנס לפני זקני ישראל.

למטה משמאל: משה ואהרן לפני פרעה.

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

בתמונה הבאה: "מצה זו".

בחלק העליון נראה אדם אוחז שתי מצות. המצה המרכזית מייצגת את העולם העגול; ארבע רוחות השמים מיוצגות בפינות בחצוצרות. חמשת המוזיקאים שבחלק התחתון משתלבים בהרמוניה של העולם ומבטאים את תפקידם החשוב של המוזיקאים היהודים בקירוב הלבבות בין נוצרים ליהודים, עד שאולצו להמיר את דתם.

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

בתמונה השלישית מתוך הגדת הזהב נראה חזן בבית כנסת ספרדי קורא את ההגדה לחברי הקהילה.

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

התמונה הבאה (שמשמשת גם תמונת שער לתערוכה כולה) היא מתוך הגדת ארנה מיכאל שנוצרה בראשית המאה ה־15. היא ניתנה במתנה למוזיאון ישראל על ידי יעקב מיכאל מניו יורק, לזכר רעייתו ארנה, ומכאן שמה.
ההגדה מבטאת מנהגים ומסורות בקהילה האשכנזית וכוללת פירושים רבים לטקסט. חלק מהאיורים שבה נוגעים לתוכן ההגדה ואחרים מתארים בעלי חיים, יצורים דמיוניים ורכיבים אדריכליים.

העמוד הלקוח מתוך הגדת ארנה מיכאל מעוצב כמבנה ארכיטקטוני של מבצר עם צריחים וחומה.

במרכז התמונה מתואר שולחן הסדר שהמסובים אליו מספרים ביציאת מצרים.

מימין, אדם נוסף המביא מצה; משמאל אדם אחר מביא כד יין. מעליהם, במרכז, תלויה מנורת השבת המוזהבת.

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

ההגדה הבאה היא הגדת נירנברג השנייה - כתב יד שנוצר בגרמניה באמצע המאה ה-15 (להבדיל מהגדת נירנברג הראשונה).

הטקסט של הגדת נירנברג השנייה מלווה באיורים מרהיבים העוסקים במנהגי החג ובסצנות תנ"כיות; ברבים מהאיורים ניכרת השפעת הספרות המדרשית. 

בכפולת העמודים הבאה הלקוחה מתוך הגדת נירנברג השנייה מתוארת יציאת מצרים:

למעלה מימין נראים בני ישראל כחיילים חמושים;

למטה: הסוסים מובילים את הנשים בעגלה כמאמר הפסוק "ויהי בחצות הלילה הנשים ישבו על העגלה", והאיורים הנוספים ממחישים את הפסוק "כל בני ישראל נקהלו וגם ערב רב אתם עלו".

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

עד המאה ה-19 הוחזקה הגדת נירנברג השנייה במוזיאון הלאומי שבנירנברג, גרמניה.

בשנת 1957 נרכשה ההגדה על ידי ספריית שוקן בירושלים ובשנת 2004 רכש אותה דוד סופר מלונדון.

לחצו כאן כדי להיכנס לאתר המוקדש לכתב היד המרגש.

 

בתמונה הבאה: "שפוך חמתך על הגויים" מתוך הגדת וושינגטון מאת הסופר והצייר יואל בן שמעון (אוסף ספריית הקונגרס, וושינגטון). כתב היד נוצר ב-1478 בפירנצה שבאיטליה.

 

הסצנה המתוארת היא של פתיחת הדלת לקראת בואו של אליהו הנביא בערב פסח. אליהו שמתקרב לבית מרכיב על חמורו משפחה שלמה - לרבות המשרתת! שימו לב לדמות הקטנה הנאחזת בקצה הזנב.

האיור ממחיש את הגאולה לעתיד לבוא - הן של עם ישראל כולו והן של המסובים לסדר הפסח.

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

איור נוסף העוסק בטקסט "שפוך חמתך" שייך להגדת דארמשטדט - כתב יד משנת 1430 שנוצר בגרמניה, באזור הריינוס התיכון, בידי ישראל בן מאיר מהיידלברג.

בהגדה זו מעטים האיורים המעטרים את הטקסט והמשקפים את מנהגי החג. היא מתייחדת בכך שמצויים בה תיאורים רבים של נשים - יותר מבכל הגדה אחרת.

 

כך, בחלק העליון של התמונה נראות נשים צעירות שכל אחת מהן אוחזת ספר בידה, ולצדן גברים; אפשר כי מדובר בתלמידי חכמים הלומדים עם נשים את הלכות הפסח. בצלאל נרקיס הציע כי ההגדה צוירה כשי לאישה צעירה מאת אביה או בעלה הזקן ממנה.

פסח בקיבוצים - מסמך 2

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 2

לעיון נוסף בפרשנויות השונות לתיאורי הנשים בהגדות הפסח ובפרסומים עתיקים אחרים, ראו:

ענת חן, פרשנות טיפולוגית לתיאורי נשים בכתבי יד עבריים מאוירים מימי הביניים, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ד.

בתמונה הבאה: פריט מתוך כתב יד רוטשילד (או מכלול רוטשילד) - מן המפוארים שבכתבי היד המאוירים. מקורו בצפון איטליה בסביבות השנים 1470-1450.
האוסף הייחודי, שהיה בבעלות משפחת רוטשילד, כולל 37 חיבורים נפרדים - ספרי קודש וספרי חול יהודיים. בסך הכול כלולים בכתב היד 946 עמודים שכמעט כל אחד מהם מעוטר בעיטורים משובבי עין, לרבות ציפויי זהב.

במלחמת העולם השנייה אבדו עקבותיו של כתב יד רוטשילד הקובץ עד שנתגלה כשהוצע למכירה בניו יורק.

בשנת 1957, נמסר כתב היד למוזיאון ישראל (מתנת ג'יימס א' דה רוטשילד) וחלקים ממנו מוצגים בספרייה הלאומית.

פסח בקיבוצים - מסמך 1

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 1

בתמונות הבאות: דמויות מתוך הגדת פראג. את ההגדה הדפיס בפראג בשנת 1526 גרשם בן שלמה הכהן.
זוהי ההגדה המצוירת המודפסת הקדומה ביותר ששרדה, ואיוריה - שנעשו בטכניקה של חיתוכי עץ - שימשו דגם לאיורים בהגדות רבות שהודפסו אחריה.

פסח בקיבוצים - מסמך 1

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 1

להלן דמויות ארבעת הבנים בהגדת פראג (מימין לשמאל):

"החכם מתואר בדמות חכם מזרחי מבוגר.

הרשע בהופעה צבאית של המאה. בידו כידון, חובש כובע מהודר, עמידה שחצנית.

התם לבוש בבגד איכרים של התקופה, שקוע בעצמו.

ושאינו יודע לשאול -  מתואר כילד קטן על יד אביו שמסביר לו".

(שושנה הררי, "הגדות ספרדיות", מצגת)

פסח בקיבוצים - מסמך 1

שיטים

פסח בקיבוצים - מסמך 1

 

 

   סוף החלק הראשון


בקרו גם בחלקה השני של התערוכה, שתעלה בקרוב!